Bava Metzia 78

Kapitel 78

א ואפילו הגדיל
1 selbst wenn dieser großjährig geworden ist.
ב ולא אמרן אלא באחי דאבא אבל באחי דאמא לית לן בה ואחי דאבא נמי לא אמרן אלא בארעתא אבל בבתי לית לן בה ובארעתא נמי לא אמרן אלא דלא עביד עיטדא אבל עביד עיטדא קלא אית לה
2 Diesgilt nur von einem Bruder väterlicherseits, bei einem Bruder mütterlicherseitsaber ist nichts dabei. Auch bei einem Bruder väterlicherseits gilt dies nur von Grundstücken, bei Häusern aber ist nichtsdabei. Und auch bei Grundstücken gilt dies nur von dem Falle, wenn er keine Teilungsurkunde geschrieben hat, wenn er aber eine Teilungsurkunde geschrieben hat, so ist dies bekannt.
ג ולא היא לא שנא אחי דאבא ולא שנא אחי דאמא לא שנא ארעתא ולא שנא בתי ולא שנא עביד עיטדא לא שנא לא עביד עיטדא לא מחתינן
3 Dies ist aber nichts; man setze keinen [Verwandten] ein, einerlei ob er ein Bruder väterlicherseits oder ein Bruder mütterlicherseits ist, ob es Grundstücke oder Häuser sind, oh er eine Teilungsurkunde geschrieben oder keine geschrieben hat.
ד ההיא סבתא דהויא לה תלת בנתא אישתבאי איהי וחדא ברתא אידך תרתי בנתא שכיבא חדא מינייהו ושבקה ינוקא אמר אביי היכי נעביד לוקמינהו לנכסי בידא דאחתא דלמא שכיבא סבתא ואין מורידין קרוב לנכסי קטן נוקמינהו לנכסיה בידא דינוקא דלמא לא שכיבא סבתא ואין מורידין קטן לנכסי שבוי
4 Einst wurde eine Greisin, die drei Töchter hatte, gefangen genommen mit einer Tochter; von den beiden anderen Töchtern starb die eine und hinterließ ein Kind. Da sprach Abajje: Was machen wir nun; setzen wir die eine Schwester in die Güter ein, so kann ja die Alte gestorben sein, und man darf keinen Verwandten in das Vermögen eines Minderjährigen einsetzen; setzen wir das Kind in die Güterein, so ist es ja möglich, daß die Alte nicht gestorben ist, und man darf keinen Minderjährigen in das Vermögen eines Gefangenen einsetzen?
ה אמר אביי הלכך פלגא יהבינא לה לאחתא ואידך פלגא מוקמינן ליה אפוטרופא לינוקא רבא אמר מגו דמוקמינן אפוטרופא לפלגא מוקמינן ליה אפוטרופא לאידך פלגא
5 Darauf entschied Abajje: Die eine Hälfte gebe man der einen Schwester, und für die andere Hälfte bestelle man einen Vormund für das Kind. Raba sagte: Da ein Vormund für die eine Hälfte bestellt wird, so wird ein Vormund auch für die andere Hälfte bestellt.
ו לסוף שמעו דשכיבא סבתא אמר אביי תילתא יהבינן לה לאחתא ותילתא יהבינן ליה לינוקא ואידך תילתא יהבינן דנקא לאחתא ואידך דנקא מוקמינן ליה אפוטרופא לינוקא רבא אמר מגו דמוקים אפוטרופא לדנקא מוקמינן נמי אפוטרופא לאידך דנקא
6 Später erfuhr man, daß die Greisin gestorben sei. Hierauf entschied Abajje: Ein Drittel gebe man der einen Schwester, ein Drittel gebe man dem Kinde, und vom letzten Drittelgebe man ein Sechstelder einen Schwester und für das andere Sechstel bestelle man einen Vormund für das Kind, Raba sagte: Da ein Vormund für das eine Sechstel bestellt wird, so bestelle man einen Vormund auch für das andere Sechstel.
ז מרי בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאי א"ל פלוג לי אמר ליה לא ידענא לך
7 Einst kam zu Mari b. Isaq ein Bruder aus Hozäa und sprach zu ihm: Teile mit mir. Dieser erwiderte: Ich kenne dich nicht.
ח אתא לקמיה דרב חסדא א"ל שפיר קאמר לך שנאמר (בראשית מב, ח) ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן א"ל זיל אייתי סהדי דאחוה את אמר ליה אית לי סהדי ודחלי מיניה דגברא אלימא הוא א"ל לדידיה זיל אנת אייתי סהדי דלאו אחוך הוא
8 Als sie hierauf vor R. Ḥisda kamen, sprach er zu ihm: Er hat recht, denn es heißt: <i>Joseph erkannte seine Brüder, sie aber erkannten ihn nicht</i>; dies lehrt, daß er ohne Bart fortging und mit einem Barte zurückkam. Darauf sprach er zu jenem: Geh, bringe Zeugen, daß du sein Bruder bist. Jener erwiderte: Ich habe Zeugen, sie fürchten sich aber vor ihm, weil er ein mächtiger Mann ist. Hierauf sprach er zu diesem: Geh, bringe du Zeugen, daß er nicht dein Bruder ist.
ט א"ל דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה א"ל הכי דיינינא לך ולכל אלימי דחברך אמר ליה סוף סוף אתו סהדי ולא מסהדי א"ל תרתי לא עבדי
9 Dieser entgegnete: Ist so das Recht, wer vom anderen fordert, hat ja den Beweis zu erbringen!? Da erwiderte er: So urteile ich für dich und jeden anderen mächtigen Mann deinesgleichen. Dieser entgegnete: Schließlich kommen Zeugen und legen kein [richtiges] Zeugnisab! Er erwiderte: Beidestun sie nicht.
י לסוף אתו סהדי דאחוה הוא א"ל לפלוג לי נמי מפרדיסי ובוסתני דשתל אמר ליה שפיר קאמר לך דתנן הניח בנים גדולים וקטנים והשביחו גדולים את הנכסים השביחו לאמצע
10 Endlich kamen Zeugen, daß er sein Bruder sei. Hierauf sprach jener: Er soll mit mir auch die Wein- und Obstgärten teilen, die er gepflanzt hat. Da sprach er: Er hat recht, denn wir haben gelernt, wenn jemand erwachsene und unerwachsene Kinder hinterlassen hat und die erwachsenen die Güter melioriert haben, so haben sie auf Teilung melioriert.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel